עו״ד שחר שוורץ · עורך דין הגנת הפרטיות · רעננה

איסור על מצלמות זיהוי לוחיות רישוי לאכיפת חניה ברשויות מקומיות

מאת עו״ד שחר שוורץ · עודכן לאחרונה: 25.10.2026

לשיתוף המאמר

בקצרה: ב-26.4.2026 הבהירה הרשות להגנת הפרטיות שחל איסור על רשויות מקומיות להשתמש במצלמות עם טכנולוגיית זיהוי לוחיות רישוי (LPR) לאכיפת עבירות חניה, כל עוד אין לכך הסמכה מפורשת בחקיקה. ההבהרה פורסמה בעקבות פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו מדצמבר 2025. האיסור נוגע למצלמות LPR לאכיפת חניה, ולא לכל מצלמה עירונית.

איסור שימוש במצלמות הכוללות טכנולוגיית זיהוי לוחיות רישוי – הרשות להגנת הפרטיות מבהירה קובעת ומזהירה באופן חד משמעי כי חל איסור על שימוש במצלמות הכוללות טכנולוגיית זיהוי לוחיות רישוי הידועה בשם LPR לצרכי אכיפת עבירות חניה על ידי רשויות מקומיות בהעדר הסמכה מפורשת לכך בחקיקה לנוכח הפגיעה בפרטיות הכרוכה בשימוש במצלמות מסוג זה לצרכי אכיפה.

דמיינו את התחושה המעיקה המציפה אתכם כאשר אתם חוזרים לרכב שלכם אחרי יום עבודה מתיש ועמוס ומגלים במפתיע קנס חניה. כעת תארו לכם שהקנס הזה לא הופק על ידי פקח אנושי שעבר ברחוב אלא הופק באופן אוטומטי לחלוטין באמצעות מערכת רובוטית סמויה שמתעדת כל תנועה שלכם ברחבי העיר מבלי שבכלל ידעתם על כך או הסכמתם לכך. התחושה המצמררת הזו של אובדן האנונימיות וחדירה עמוקה ופולשנית למרחב האישי שלכם היא בדיוק הסיבה שבגללה הנושא הזה חייב להיות קרוב לליבנו. אנחנו מבינים לחלוטין כמה מתסכל מרתיע וחסר אונים זה להרגיש שעין דיגיטלית קרה עוקבת אחריכם באופן קבוע רושמת את צעדיכם ומתייגת אתכם בתוך מאגרי מידע עצומים. לכן המטרה המרכזית שלנו כאן היא לעשות סדר בבלאגן להסביר לכם את זכויותיכם ולהעניק לכם כלים ברורים להבנת העולם בו אנו חיים. האם הנוחות העירונית והרצון לסדר באמת גוברים על הזכות הבסיסית והאנושית שלנו לפרטיות אמיתית? המשיכו לקרוא ותגלו את כל התשובות.

מהי בכלל טכנולוגיית זיהוי לוחיות רישוי וכיצד היא פועלת?

טכנולוגיית זיהוי לוחיות רישוי המוכרת גם באותיות הלועזיות LPR היא מערכת מתקדמת ביותר המשלבת צילום וידאו ברזולוציה גבוהה עם אלגוריתמים משוכללים של בינה מלאכותית ועיבוד תמונה אופטי. המערכות הללו מוצבות בנקודות אסטרטגיות ברחבי הערים למשל על גבי עמודי תאורה רמזורים או רכבי אכיפה ניידים וסורקות עשרות אלפי כלי רכב חולפים במהירות עצומה ובדיוק מירבי.

כדי להסביר זאת בצורה פשוטה וברורה נשתמש באנלוגיה. תארו לכם פקיד רישום אנושי אך בעל ראייה ויכולת כתיבה מהירות פי אלף מהרגיל העומד בשערי העיר. אותו פקיד קורא את תעודת הזהות של כל אדם וכל רכב שנכנס או יוצא רושם את השעה המדויקת שומר את המידע בכספת ענקית ומעביר דיווח מיידי למנהלים שלו. המצלמות פועלות באותה שיטה בדיוק אך בצורה אלקטרונית בלתי נראית תוך מיקוד בלוחיות הרישוי של הרכבים שלנו.

התמונות המצולמות מעובדות בזמן אמת הפיקסלים מומרים לטקסט דיגיטלי והנתונים מועברים ישירות למאגרי המידע המרכזיים של העירייה. שם הנתונים מוצלבים עם רשימות רכבים מורשים או רכבים החשודים בביצוע עבירת חניה והכל קורה בתוך חלקיקי שניה ללא מגע יד אדם.

מדוע הרשות להגנת הפרטיות אוסרת על שימוש במצלמות אלו?

ההבהרה של הרשות להגנת הפרטיות, שפורסמה ב-26.4.2026 בעקבות פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו מדצמבר 2025, מבוססת על ההבנה הברורה כי הפעלת מערך מצלמות כזה על ידי עירייה מהווה מעקב המוני חסר תקדים ופגיעה חמורה בזכויות הפרט. כאשר הרשות המקומית אוספת נתונים על כל תנועות הרכבים היא אוגרת מידע רגיש ביותר על חיי השגרה של התושבים שלה.

מתוך אוסף של מאגרי מידע כאלו ניתן להסיק מסקנות אינטימיות ואישיות מאוד על כל אזרח ואזרחית. ניתן לדעת מתי אדם יוצא מביתו בבוקר באילו שעות הוא חוזר באילו מוסדות חינוך הוא מוריד את ילדיו באילו מרפאות הוא מבקר ועם אילו אנשים הוא נוהג להיפגש בשעות הפנאי. כל הנתונים הללו מרכיבים יחדיו תמונת פרופיל מדויקת פולשנית וחודרנית שאין לה מקום בחברה דמוקרטית וחופשית.

עקרונות יסוד באבטחת מידע וניהול מאגרים עירוניים

איסוף מידע המוני ובלתי מבוקר נוגד לחלוטין את עקרונות היסוד של הגנת הפרטיות בעולם המודרני של ימינו. אחד העקרונות המרכזיים ביותר בתחום זה הוא עיקרון צמצום המידע. על פי עיקרון זה כל גוף שלטוני צריך לאסוף ולשמור אך ורק את המידע המינימלי וההכרחי ביותר הנדרש למילוי תפקידו הספציפי ולא מעבר לכך.

עיקרון קריטי נוסף הוא הגבלת המטרה. מידע אישי שנאסף למטרה מסוימת וספציפית אינו יכול לשמש למטרות אחרות ללא קבלת הסכמה מפורשת מהאזרח. הרשות להגנת הפרטיות מביעה חשש כבד שמאגר מידע עירוני שנועד בתמימות לכאורה לאכיפת חניה ישמש בעתיד למטרות זרות למעקבים פנימיים או להפקת תובנות כלכליות ויפגע לחלוטין באנונימיות התושבים.

כמו כן חשוב לזכור שמאגרי מידע ענקיים של רשויות מקומיות עלולים להוות יעד אטרקטיבי ומבוקש במיוחד למתקפות סייבר ולפריצות של האקרים. זליגת נתונים המתעדים תנועות אזרחים לידיים עוינות מהווה סכנה ממשית מוחשית ומיידית לביטחון האישי של כל אחד ואחת מאיתנו.

המשמעות של אנונימיות במרחב הציבורי והזכות לפרטיות

הזכות לאנונימיות בתוך המרחב הציבורי היא זכות יסוד מקודשת בחברה מודרנית וחופשית. כאשר אדם פשוט יוצא מפתח ביתו לרחוב אל הפארק או למרכז הקניות הוא אינו אמור להרגיש שהוא נתון תחת זכוכית מגדלת של הרשויות או של מצלמות רובוטיות. היכולת שלנו לנוע בחופשיות מלאה להשתתף בהפגנות פוליטיות לבקר במקומות רגישים או סתם לטייל להנאתנו מבלי שכל צעד וגלגל שלנו מתועד היא אבן יסוד בחירות האישית שעליה מושתתת המדינה.

אכיפת חניה אגרסיבית באמצעות רישות העיר במצלמות חכמות שוחקת את הזכות ההיסטורית הזו עד דק. היא יוצרת באופן בלתי נמנע אפקט מצנן שבו אזרחים נורמטיביים מרגישים מאוימים ומורתעים מביצוע פעילויות לגיטימיות לחלוטין מתוך פחד סמוי שמא יתועדו וישמרו במאגרי העירייה לתקופות בלתי מוגבלות.

השלכות כלכליות וחברתיות של אכיפה רובוטית מתמדת

מנקודת מבט כלכלית גרידא האכיפה האוטומטית מניבה לרשויות רווחים כספיים עצומים. היא למעשה מקטינה את התלות בכוח אדם אנושי חוסכת משכורות של פקחים ועשויה להגדיל את כמות הדוחות המופקים. אך הרווח הכלכלי הקל של הרשות לעולם אינו יכול לבוא על חשבון זכויות האדם הבסיסיות של התושבים שאותם היא אמורה לשרת.

מבחינה חברתית התופעה בעייתית לא פחות. אכיפה אוטומטית ללא פיקוח ציבורי עלולה לפגוע באמון התושבים ברשות המקומית. העירייה הופכת מגוף שאמור לספק שירותי חינוך ורווחה לגוף שנתפס כדורסלני מחפש רווחים ועוקב אחרי תושביו.

סכנות פוטנציאליות במאגרי מידע של רשויות מקומיות

מאגרי מידע עירוניים אינם תמיד מאובטחים ברמה טכנולוגית לאומית כפי שנדרש מגופי ביטחון רשמיים וצבאיים. פריצה למאגר ממוחשב של עירייה שבו נשמרים נתונים אגורים על תנועות הרכבים של מאות אלפי אזרחים בכל יום עלולה להוביל לתוצאות הרסניות עבור הפרטיות.

גורמים עוינים ארגוני פשיעה חוקרים פרטיים ואף גורמים מסחריים יריבים עלולים לעשות שימוש במידע שדלף זה כדי לסחוט לאיים להטריד או לפגוע בפרטיות התושבים בצורות שלא נוכל אפילו לדמיין. הפוטנציאל לשימוש לרעה בנתונים אלו מחזק עוד יותר את עמדת הרשות להגנת הפרטיות האוסרת על עצם יצירת המאגרים הללו ללא הסדרה חוקית ודרישות אבטחה מחמירות ביותר. אבטחת מידע כיום אינה בגדר מותרות אלא דרישת סף קריטית להפעלת כל מערכת ממוחשבת.

חלופות טכנולוגיות מידתיות לאכיפת חניה פולשנית

מול הסכנות הללו קיימות בהחלט אלטרנטיבות שמאפשרות לעיריות לאכוף סדרי חניה מבלי לפגוע באופן גורף בפרטיותם של כלל האזרחים. כפי שישנם פתרונות יצירתיים בכל תחום טכנולוגי גם כאן ניתן למצוא דרכי אמצע.

לדוגמה העירייה יכולה להמשיך להשתמש בפקחים אנושיים המצוידים במצלמות גוף חכמות אך מצלמות אלו יופעלו אך ורק בעת רישום הקנס בפועל על רכב שעבר עבירה ודאית ולא יצלמו באופן רציף ושרירותי את כל סביבתן הרחבה. אפשרות מצוינת נוספת היא הטמעת חיישני חניה נקודתיים וקטנים המוצבים באדמה בתוך מקומות חניה ספציפיים בלבד. חיישנים אלו מתריעים אך ורק כאשר רכב חונה שם מעבר לזמן המותר מבלי לזהות או לתעד את לוחית הרישוי המדויקת שלו או את זהות הנהג.

פתרונות אלו מוכיחים בצורה חד משמעית כי ניתן לייעל את מערך האכיפה העירוני ולהביא לסדר ברחובות בצורה מידתית והוגנת המכבדת את המרחב האישי של האזרח ומונעת כליל יצירת מאגרי מידע עצומים ומיותרים לחלוטין.

כיצד נראה המצב במדינות אחרות בעולם המערבי?

סוגיית המצלמות אינה ייחודית רק לנו והיא מעסיקה רשויות מחוקקות רבות ברחבי העולם המערבי כולו. במדינות רבות השייכות לאיחוד האירופי הרגולציה בנושא הגנת מידע אישי היא מהמחמירות בעולם ולכן הפעלת מערכות זיהוי לוחיות למטרות אזרחיות פשוטות דורשת תהליכי אישור מורכבים מאוד.

לפי עקרונות ה-GDPR, ובהם צמצום מידע והגבלת תקופת השמירה, רשות שמפעילה מערכת כזו צריכה להצדיק את הצורך ולא לשמור מידע על רכבים מעבר לנדרש. ההשוואה למדינות אלו מראה לנו כיצד מדינות מתקדמות מציבות גבולות ברורים לטכנולוגיה כדי להבטיח שהיא משרתת את האזרח ולא הופכת אותו לנתון סטטיסטי נשלט.

כיצד ההחלטה משפיעה על הרשויות המקומיות לעומת משטרת ישראל?

ישנה נטייה ציבורית מובנת להתבלבל בין סמכויות האכיפה הרחבות של משטרת ישראל לאלו המצומצמות של הפקחים העירוניים אך קיים פער עצום ומשמעותי ביניהן שחשוב להבין. משטרת ישראל אמונה על שמירת ביטחון המדינה על הסדר הציבורי הלאומי ועל מניעת פשעים חמורים ופעולות טרור. חוקי המדינה במפורש מעניקים למשטרה סמכויות נרחבות לצילום מעקב וחקירה תחת פיקוח משפטי ובקרות פנימיות וחיצוניות.

העירייה לעומת זאת היא רשות אזרחית שאחראית על הסדר הציבורי המקומי בלבד ואכיפת חוקי עזר פשוטים כמו סדרי חניה גינון וניקיון. עבירת חניה קלה ופשוטה ככל שתהיה אינה שקולה לעבירת פשע חמור ופלילי ואינה מצדיקה בשום פנים ואופן פריסת רשת צילום ארצית ומקומית שתצלם ותאגור מידע על אזרחים תמימים על בסיס יומי ושגרתי.

שקיפות ואמון הציבור במערכות השלטון והאכיפה

אמון הציבור הוא המטבע היקר והחשוב ביותר של כל רשות שלטונית במדינה חופשית. כאשר עירייה בוחרת להציב מצלמות מעקב נסתרות או גלויות ללא דיון ציבורי שקוף היא למעשה פוגעת באמון הזה באופן חמור וישיר. שקיפות מערכתית היא תנאי בל יעבור לניהול תקין במדינה דמוקרטית המכבדת את אזרחיה.

רשויות החוק והעיריות חייבות לפעול בשקיפות חסרת פשרות מול התושב. הצבת מצלמות חודרניות במרחב הציבורי ללא שקיפות ללא יידוע מראש וללא חקיקה מסודרת פוגעת במרקם היחסים העדין והחשוב שבין העירייה לתושב שלה. הסמכה בחקיקה אמורה להבטיח שהנושא יעבור דיון ציבורי מעמיק בכנסת בו יישקלו מראש כל ההיבטים החברתיים המשפטיים והטכנולוגיים בטרם יינתן אור ירוק לגוף ציבורי לאסוף נתוני מיקום המוניים.

שאלות ותשובות מקיפות בנושא איסור מצלמות זיהוי לוחיות

ריכזנו עבורכם מענה מפורט מעמיק ומקצועי לשאלות הנפוצות ביותר שמטרידות אזרחים רבים ברחבי הארץ בנוגע למעקבים קנסות והגנת הפרטיות מול הרשויות המקומיות.

האם כל מצלמה המותקנת על ידי העירייה ברחוב נחשבת לבלתי חוקית?

התשובה היא חד משמעית לא. החלטת הרשות להגנת הפרטיות מתמקדת בצורה ספציפית במצלמות הכוללות טכנולוגיה ממוקדת של זיהוי לוחיות רישוי אוטומטית השומרות ואוגרות מידע למטרות קנסות ואכיפת חניה. מצלמות אבטחה וטלוויזיה במעגל סגור שנועדו אך ורק להגן על מבני ציבור או פארקים עירוניים מפני ונדליזם ואינן מתעדות כלי רכב באופן ממוחשב מותרות לשימוש בתנאי שהן עומדות בהנחיות פרטיות בסיסיות אחרות.

כיצד עליי לנהוג בפועל אם קיבלתי קנס חניה שמבוסס על מערכת כזו?

אם מסיבה כלשהי יש לכם יסוד סביר ואיתן להניח שהקנס שהונפק ונשלח אליכם מסתמך על צילום ממערכת זיהוי לוחיות שפעלה ללא הסמכה חוקית עומדת בפניכם הזכות האזרחית המלאה להגיש בקשה רשמית לביטול הקנס. יש לציין בבקשת הערעור את עמדתה הרשמית והברורה של הרשות להגנת הפרטיות האוסרת על רשויות מקומיות לעשות שימוש במערכות אלו לאכיפה. במקרים רבים מומלץ להיוועץ באיש מקצוע כדי לנסח את הבקשה.

מדוע המידע על מיקום הרכב שלי במרחב הציבורי מוגדר כמידע רגיש כל כך?

המעקב הרציף והממושך אחרי מיקום הרכב שלכם משול למעקב פולשני אחרי חייכם האישיים. איסוף מתמיד שיטתי ומרוכז של נתוני מיקום מאפשר לגורמים שונים לבנות פרופיל כמעט מושלם של שגרת יומכם. הם יכולים לדעת בקלות באילו שעות אתם לא בבית לאילו מרכזים רפואיים מיוחדים אתם הולכים ואף מהן ההעדפות הפוליטיות או הדתיות שלכם בהתאם לאזורים בהם אתם חונים. זהו מידע חודרני מאין כמותו.

כיצד פועל תהליך הזיהוי עצמו ברמה הטכנית והמעשית בתוך המערכת?

התהליך הטכנולוגי המרתק מתחיל בצילום וידאו דיגיטלי רציף של הכביש החניון או הצומת. כאשר רכב חולף במקום המערכת מזהה עצם נע ומבודדת באופן מתמטי את האזור הספציפי של לוחית הרישוי מתוך התמונה המלאה של הרכב. לאחר מכן היא מפעילה אמצעים מתקדמים לניקוי רעשי רקע כמו בוץ גשם או צללים על הלוחית. לבסוף תוכנת זיהוי תווים אופטי מתרגמת את הצורות הגרפיות למספרים מדויקים ומשדרת אותם.

האם רשויות במדינות אחרות בעולם משתמשות במערכות אכיפה אוטומטיות דומות?

כן אך השימוש נעשה לרוב תחת רגולציה קפדנית כבדה ומורכבת בהרבה מהמצב הקיים בארץ. במדינות האיחוד האירופי למשל חלות תקנות נוקשות מאוד על איסוף שמירה ועיבוד של מידע אישי ורגיש במרחב הציבורי הפתוח. עקרונות כמו צמצום מידע והגבלת תקופת השמירה מחייבים רשויות שם להצדיק את השימוש ולמחוק מידע שאינו נדרש עוד.

האם קיימת סבירות או אפשרות שהחוק הישראלי ישתנה בעתיד ויאשר את השימוש במצלמות?

האפשרות הזו בהחלט קיימת ונמצאת על סדר היום. המחוקק הישראלי דן מעת לעת בוועדות הכנסת בהצעות חוק שונות שנועדו להסדיר טכנולוגיות אכיפה מתקדמות וחדשות. המטרה המרכזית של כל חקיקה עתידית תהיה יצירת מנגנון מאוזן ומידתי. מנגנון שיאפשר לעיריות לנהל את משאב החניה הציבורי המוגבל ביעילות מחד אך יציב חומות הגנה בצורות טכנולוגיות ומשפטיות סביב פרטיות המידע של האזרחים מאידך.

האם מותר לעירייה להעביר נתונים ממצלמות חניה לגורמים מסחריים חיצוניים?

על פי הוראות חוק הגנת הפרטיות התשובה היא שלילית לחלוטין. חל איסור חמור ובסיסי להשתמש במידע אישי למטרה השונה מהמטרה המקורית שלשמה הוא נאסף מראש. אם עירייה אספה נתונים לצורך נתון ומסוים היא אינה רשאית למכור או להעביר את הנתונים הללו לגורמים מסחריים פרטיים חברות שיווק או גורמים זרים, אלא אם יש לכך בסיס בדין.

מקורות

תמונה של עו"ד שחר שוורץ
עו"ד שחר שוורץ

עו״ד שחר שוורץ, עורך דין הגנת הפרטיות ומוסמך DPO (ממונה על הגנת הפרטיות). מכין מדיניות פרטיות ומסמכי ציות לתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות לחברות, למשרדי עורכי דין, לרואי חשבון וליועצי מס, ועוסק גם בדיני משפחה.