עו״ד שחר שוורץ · עורך דין הגנת הפרטיות · רעננה

תביעת לשון הרע

לשיתוף המאמר

פרסום פוגעני עלול לפגוע בשם הטוב, במוניטין, ביחסים אישיים ובמקום העבודה. הוא יכול להופיע בפוסט ברשת חברתית, בקבוצת ווטסאפ, בביקורת עסקית, בהודעה לעובדים או בשיחה שנאמרה בפני אחרים. לא כל אמירה מעליבה מקימה בהכרח עילה משפטית, אך במקרים המתאימים אפשר להגיש תביעת לשון הרע.

אדם קורא הודעות בקבוצת צ'אט בטלפון הנייד

חוק איסור לשון הרע מאפשר, בנסיבות מסוימות, לבקש פיצוי גם בלי להציג הוכחה לנזק כספי מדויק. עם זאת, הליך כזה אינו אוטומטי: יש לבחון את נוסח הדברים, זהות הנפגע, אופן ההפצה, ההקשר המלא וההגנות שעשויות לעמוד למפרסם.

מהי לשון הרע לפי החוק?

לשון הרע היא פרסום שעלול להשפיל אדם בעיני אחרים, לבזותו, לפגוע במשרתו, בעסקו או במקצועו, או לייחס לו התנהגות או תכונות מבזות. הבדיקה אינה מתמקדת רק בתחושה הסובייקטיבית של מי שנפגע, אלא גם במשמעות הסבירה שהקורא או השומע עלול להבין מן הפרסום.

לכן, ביקורת חריפה אינה בהכרח לשון הרע. למשל, לקוח רשאי להביע עמדה שלילית על שירות שקיבל. אולם האשמה עובדתית חמורה, כגון טענה שאדם מרמה, גונב או פועל בחוסר יושר, עשויה לקבל משמעות שונה, במיוחד אם היא מוצגת כעובדה ולא כדעה.

האם חייבים לציין את השם?

לא תמיד. די בכך שאנשים מסוימים יוכלו לזהות במי מדובר לפי תיאור, תפקיד, תמונה, מקום עבודה, כינוי או נסיבות מוכרות. כאשר הקישור לאדם מסוים רחוק או עמום מדי, יהיה קשה יותר להוכיח שהפרסום מתייחס אליו.

שאלת הזיהוי נבחנת לפי הקהל שנחשף לפרסום. לעיתים חברי קבוצה מצומצמת מבינים מיד מי האדם שאליו מכוונים הדברים, אף ששמו לא נכתב במפורש. לכן חשוב לשמור גם ראיות המסבירות את הרקע ולא רק את המשפט הפוגעני כשלעצמו.

מה נחשב פרסום לצורך תביעת לשון הרע?

כדי לבסס תביעה נדרש בדרך כלל שהדברים הגיעו לאדם נוסף, ולא רק לנפגע עצמו. פרסום יכול להיות כתוב, מוקלט, מצולם, מודפס או מדובר. פוסט בפייסבוק, סטטוס, תגובה באתר, הודעה בקבוצת ווטסאפ, דוא״ל בתפוצה או אמירה בישיבה עשויים כולם לעמוד בתנאי זה.

היקף החשיפה הוא שיקול משמעותי, אך גם פרסום לקבוצה קטנה עשוי להיות פוגעני. הודעה שנשלחה לבני משפחה, לקולגות או ללקוחות יכולה לגרום נזק ממשי למערכת יחסים או למוניטין, אפילו אם לא פורסמה לקהל רחב.

ברשת, יש לבדוק לא רק את הפוסט המקורי אלא גם שיתופים, תגובות, צילומי מסך והפצה בקבוצות נוספות. מנגד, אין להניח שכל צפייה אפשרית תוכח בבית המשפט. כדאי לתעד את מה שנראה בפועל, כולל פרטי החשבון, התאריך, השעה והקישור כשאפשר.

תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק

אחד המאפיינים החשובים של החוק הוא האפשרות לבקש פיצוי גם כאשר אין דרך להציג הפסד כספי מדויק. פגיעה בשם טוב אינה תמיד מתורגמת לחשבונית, לביטול עסקה או לירידה מוכחת בהכנסות, ולכן הדין מכיר באפשרות לפסוק פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק ממוני.

אין פירוש הדבר שכל פרסום מזכה בפיצוי או שכל תובע יקבל את מלוא הסכום האפשרי. בית המשפט בוחן את תוכן הפרסום, חומרתו, תפוצתו, זהות הקהל שנחשף אליו, התנהגות הצדדים לאחר הפרסום והאם נעשו ניסיונות לתקן, להסיר או להתנצל.

כאשר נטען שהפרסום נעשה מתוך כוונה לפגוע, ייתכן שתעלה שאלת פיצוי מוגדל ללא הוכחת נזק. מדובר בבחינה עובדתית ומשפטית התלויה בנסיבות, ולא בהנחה שמתקיימת בכל אמירה קשה. תקרות הפיצוי הקבועות בחוק עשויות להתעדכן, ולכן אין להסתמך על סכום כללי ללא בדיקה עדכנית.

הגנות אפשריות למפרסם

תביעת לשון הרע מחייבת תמונה מאוזנת. גם אם הדברים נשמעים פוגעניים, למפרסם עשויה לעמוד הגנה. אחת ההגנות המוכרות היא אמת בפרסום, כאשר הוכחת אמיתות הדברים אינה מספיקה לבדה ונדרש גם עניין ציבורי בפרסום.

הגנה נוספת היא תום לב, שיכולה לחול במצבים שונים שקובע החוק. בין היתר, נבחנים החובה או העניין שבמסגרתם פורסמו הדברים, אופן הבדיקה שנעשה לפני הפרסום, היקף החשיפה והאם המפרסם חרג מן הסביר בנסיבות העניין.

לדוגמה, תלונה עניינית לרשות מוסמכת אינה זהה בהכרח לפרסום רחב ברשת. גם ניסוח זהיר, הצגת בסיס עובדתי והגבלת הפרסום למי שצריך לקבלו יכולים להיות רלוונטיים. לכן, לפני הגשת תביעה וגם לפני מענה למכתב התראה, חשוב לבחון את כל ההקשר ולא רק משפט בודד.

איך לשמור ראיות לפרסום פוגעני?

ראיות דיגיטליות עלולות להימחק, להיערך או להיעלם במהירות. צילום מסך הוא התחלה טובה, אך רצוי שהתיעוד יאפשר להבין היכן פורסמו הדברים, מי פרסם אותם, מתי, מי נחשף אליהם ומה היה ההקשר המלא.

כדאי לפעול באופן מסודר ולשמור את החומר המקורי בלי לבצע שינויים. אם יש עדים ששמעו אמירה בעל פה או ראו פרסום שנמחק, מומלץ לרשום בהקדם את פרטיהם ואת מה שידוע להם.

  • לצלם את הפרסום המלא, כולל שם החשבון, תאריך ושעה.
  • לשמור קישור, הודעה מקורית או קובץ שבו הופיע הפרסום.
  • לתעד תגובות, שיתופים והודעות המעידות על תפוצה.
  • לרכז מסמכים או התכתבויות המסבירים את ההקשר.
  • להימנע מפרסום תגובה פוגענית שעלולה ליצור מחלוקת נוספת.

במקרים מסוימים, סוג הראיה ואופן הפקתה עשויים להשפיע על משקלה. לכן אין למהר להסתפק בתמונה חתוכה, ואין למחוק התכתבויות שעלולות להיות חשובות גם אם הן אינן נוחות. תיעוד מלא מסייע להעריך את המקרה באופן מדויק יותר.

מה עושים לפני שמגישים תביעה?

הגשת תביעה היא רק אחת האפשרויות. לעיתים אפשר לבקש להסיר פרסום, לפרסם הבהרה או התנצלות, או לשלוח מכתב התראה המפרט את הטענות והסעד המבוקש. הדרך המתאימה תלויה במטרת הנפגע, בחומרת הפרסום ובסיכונים המשפטיים של כל צעד.

מכתב התראה אינו הבטחה לתוצאה ואינו מתאים בכל מצב. עם זאת, הוא עשוי לאפשר לצדדים לברר את המחלוקת לפני פנייה לבית המשפט. מנגד, כאשר הפרסום נמשך או מתרחב, ייתכן שיש חשיבות מיוחדת לפעולה מהירה לשימור ראיות ולבחינת אפשרויות משפטיות.

מי שקיבל דרישה להסיר פרסום או איום בתביעה צריך אף הוא להימנע מתגובה פזיזה. מחיקה, תיקון, התנצלות או תשובה משפטית הם צעדים בעלי משמעות אפשרית, ולכן כדאי להבין את הטענות, לשמור את החומרים המקוריים ולבדוק אילו הגנות עשויות לעמוד לרשותו.

כיצד נקבע הפיצוי בתביעת לשון הרע?

הפיצוי אינו נקבע לפי נוסחה אחת. בית המשפט עשוי להביא בחשבון את חומרת ההאשמה, מספר הנחשפים, מעמד הצדדים, משך הזמן שבו הפרסום היה זמין, התנהגות המפרסם והנפגע, וכן צעדים שנעשו לצמצום הפגיעה.

כאשר נגרם נזק ממוני ממשי, כגון אובדן עסקה או פגיעה מוכחת בהכנסה, אפשר לבחון גם דרישה לפיצוי בגינו. במקרה כזה נדרשת תשתית ראייתית מתאימה. לעומת זאת, פיצוי ללא הוכחת נזק נועד לתת מענה גם לפגיעה שאי אפשר לכמת במדויק.

חשוב לזכור שהליך משפטי כרוך בזמן, בעלויות ובאי ודאות. הערכת כדאיות נכונה בוחנת לא רק את השאלה אם פרסום היה פוגעני, אלא גם את איכות הראיות, ההגנות האפשריות, הסעד המעשי והדרך היעילה ביותר להתמודד עם המקרה.

בחינת פנייה לעו״ד שחר שוורץ

במחלוקת הנוגעת ללשון הרע, בחירת ייצוג משפטי צריכה להתחיל בבחינה מסודרת של העובדות והמסמכים. כאשר שוקלים פנייה לעו״ד שחר שוורץ, נכון להציג את הפרסום המלא, את הרקע, את הראיות שנשמרו ואת המטרה המבוקשת, כגון הסרה, תיקון, התנצלות או פיצוי.

שיחה משפטית ממוקדת יכולה לסייע להבין אם קיימים יסודות לתביעה, אילו טענות הגנה עשויות לעלות ומהם הצעדים שמתאימים לנסיבות. כך ניתן לקבל החלטה שקולה גם כאשר מדובר בפרסום טעון מבחינה אישית או מקצועית.

שאלות נפוצות

האם אפשר להגיש תביעת לשון הרע על הודעה בקבוצת ווטסאפ?

כן, הודעה בקבוצה עשויה להיחשב פרסום אם נחשפה לאנשים נוספים והתוכן שלה עשוי להיחשב לשון הרע. מספר חברי הקבוצה, זהותם, נוסח ההודעה וההקשר ישפיעו על בחינת המקרה ועל שאלת הפיצוי.

האם חייבים להוכיח נזק כספי כדי לקבל פיצוי?

לא בהכרח. החוק מאפשר במקרים המתאימים לבקש פיצוי ללא הוכחת נזק כספי. עדיין יש להוכיח את יסודות העילה, והפיצוי הסופי נתון לשיקול דעת בית המשפט ולנסיבות הפרסום.

האם ביקורת שלילית באינטרנט היא תמיד לשון הרע?

לא. ביקורת, הבעת דעה או חוויה אישית אינן בהכרח עילה לתביעה. השאלה היא כיצד הקורא הסביר מבין את הדברים, אם מוצגות טענות עובדתיות פוגעניות ומהו הבסיס להן, לצד ההגנות שעשויות לחול.

האם מחיקת הפרסום מסיימת את העניין?

מחיקה עשויה לצמצם את המשך החשיפה ולהיות שיקול רלוונטי, אך היא אינה מוחקת בהכרח את הפגיעה שכבר נגרמה או את האפשרות לנקוט הליך. יש לבחון מתי נמחק הפרסום, כמה אנשים נחשפו אליו ומה נעשה בנוסף למחיקה.

לסיכום

תביעת לשון הרע דורשת בחינה מדויקת של הפרסום, הראיות, ההקשר וההגנות האפשריות. אם נפגעתם מפרסום או קיבלתם טענה בנושא, ניתן לפנות לעו״ד שחר שוורץ כדי לבחון את נסיבות המקרה ואת דרכי הפעולה המתאימות.

לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי בנושא זה, צרו קשר עם עו"ד שחר שוורץ.

תמונה של עו"ד שחר שוורץ
עו"ד שחר שוורץ

עו״ד שחר שוורץ, עורך דין הגנת הפרטיות ומוסמך DPO (ממונה על הגנת הפרטיות). מכין מדיניות פרטיות ומסמכי ציות לתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות לחברות, למשרדי עורכי דין, לרואי חשבון וליועצי מס, ועוסק גם בדיני משפחה.