הליך גירושין בישראל: השלבים, הערכאות וטעויות שכדאי להימנע מהן

הליך גירושין בישראל בנוי משני חלקים: סיום הנישואין עצמו, שאצל בני זוג יהודים נעשה רק בבית הדין הרבני, והסדרת הנושאים הנלווים, כמו רכוש, מזונות וילדים, שיכולים להתברר גם בבית המשפט לענייני משפחה. כשיש הסכמה מלאה, חותמים על הסכם גירושין, מאשרים אותו ומסדרים גט. כשיש מחלוקת, מגישים קודם בקשה ליישוב סכסוך, עוברים פגישות ביחידת הסיוע, ורק אחר כך אפשר להגיש תביעות.

במדריך הזה: מי מתגרש איפה, מה ההבדל בין הערכאות, איך נראה תהליך הגירושין שלב אחר שלב, ואילו טעויות עולות ביוקר.

דיני גירושין בישראל: מי מתגרש איפה

בישראל אין מסלול אזרחי אחד לכולם. הערכאה שמתירה את הנישואין תלויה בדת של בני הזוג:

• בני זוג יהודים מתגרשים בישראל רק בבית הדין הרבני. לפי כל זכות, זה נכון גם לבני זוג יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל, אלא אם החוק במדינה שבה נישאו מאפשר להם להתגרש שם ולרשום אחר כך את הגירושין בישראל.
• בני זוג מוסלמים מתגרשים בבית הדין השרעי, ובני זוג דרוזים ובני עדות נוצריות שיש להן בתי דין בישראל פונים לבתי הדין של העדה.
• בני זוג מדתות שונות, או כשאחד מהם לא משתייך לעדה דתית, פונים לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתרת נישואין.
• בני זוג מאותו מין שנישאו בחו"ל פונים לבית המשפט לענייני משפחה.

שתי ערכאות: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה

אצל בני זוג יהודים, הגט עצמו נמצא בסמכות הייחודית של בית הדין הרבני. בנושאים הנלווים יש לשתי הערכאות סמכות מקבילה, עם הבדלים חשובים:

כדי שבית הדין הרבני ידון בנושא נלווה בלי הסכמת שני הצדדים, צריכים להתקיים שלושה תנאים: תביעת הגירושין כנה, הכריכה כנה, והכריכה נעשתה כדין, כלומר באופן מפורש וברור. בענייני רכוש שתי הערכאות מחויבות לחוק יחסי ממון בין בני זוג, אלא אם הצדדים הסכימו לפני בית הדין להתדיין לפי הדין הדתי. ידועים בציבור, בני זוג מאותו מין ובני זוג שרק אחד מהם יהודי מתדיינים בבית המשפט לענייני משפחה בלבד.

מרוץ סמכויות

מכיוון שלשתי הערכאות יש סמכות, יש משקל לשאלה מי פונה ראשון ולאן, ומכאן המונח מרוץ סמכויות. החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, שחל מיולי 2016, עשה בזה סדר: לפני תביעה בסכסוך משפחתי מגישים בקשה ליישוב סכסוך, ובתקופת עיכוב ההליכים אף ערכאה לא דנה בתביעה, כולל בשאלת הסמכות. אם ההליך לא מסתיים בהסכמה, הצד שהגיש ראשון את הבקשה רשאי להגיש בתוך 15 ימים תביעה לכל ערכאה מוסמכת שיבחר. אם לא עשה זאת, או תבע רק חלק מהנושאים, הצד השני רשאי לתבוע בנושאים שנותרו. לכן הבחירה בערכאה היא החלטה אסטרטגית, וכדאי לקבל אותה לפני שמגישים משהו.

שלבי הליך גירושין

שלב 1: בירור מקדים

לפני שפונים לערכאה כלשהי כדאי לאסוף את התמונה: תעודת נישואין וכתובה, הסכם ממון אם יש, רשימת נכסים, חובות, חסכונות ופנסיות, ההכנסות של כל צד וההוצאות על הילדים. זה גם השלב שבו בוחנים איזו ערכאה מתאימה למקרה שלכם, לפני שמשהו הוגש.

שלב 2: בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת

מי שרוצה להגיש תביעה בסכסוך משפחתי, למשל בענייני גירושין, רכוש, מזונות או ילדים, מגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי. הבקשה לא כוללת טענות לגבי הסכסוך עצמו. אחרי ההגשה:

• הצדדים מוזמנים ליחידת הסיוע לעד ארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (מהו"ת), וההזמנה דינה כהזמנה לדיון בבית משפט;
• כל הפגישות מתקיימות בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה, ויחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה פעם אחת ב-15 ימים;
• הצדדים מגיעים בעצמם. לפי כל זכות, לפגישה הראשונה מגיעים בלי עורכי דין, ומהשנייה אפשר להגיע עם ייצוג;
• השירות ביחידת הסיוע לא כרוך בתשלום, אבל הגשת הבקשה כרוכה באגרה;
• בתקופת עיכוב ההליכים אי אפשר להגיש תביעה, אבל אפשר לבקש סעד דחוף או זמני, כמו עיקול זמני, שמירת המצב הקיים או עיכוב יציאה מהארץ.

החובה לא חלה כשאחד הצדדים אינו מתגורר בישראל, ולא על תביעת גירושין שמוגשת בהסכמה, על בקשה לאישור הסכם או על בקשה לצו הגנה.

מה קורה כשאי אפשר לחכות? לפי כל זכות, בקשה דחופה בעניין מזונות, כולל מזונות זמניים, או בעניין הקשר של ילד עם אחד ההורים, אפשר להגיש כשההמתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק, ובית המשפט לענייני משפחה אמור להחליט בה בתוך 14 ימים. מי שעומד בתנאי הזכאות יכול לקבל גם סיוע משפטי בענייני משפחה מטעם משרד המשפטים.

שלב 3: ניסיון להגיע להסכמות

בפגישות המהו"ת יחידת הסיוע נותנת מידע על דרכים ליישב את הסכסוך בהסכמה: ייעוץ, גישור, טיפול זוגי או משפחתי, וגירושין בשיתוף פעולה. בגירושין בשיתוף פעולה כל צד מיוצג על ידי עורך דין, ועורכי הדין האלה לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי אם המשא ומתן ייכשל. בתום הפגישה האחרונה כל צד מודיע ליחידת הסיוע אם הוא רוצה להמשיך בהליך חלופי.

שלב 4: הסכם גירושין ואישורו

הסכם גירושין מסדיר בדרך כלל את חלוקת הרכוש והזכויות הסוציאליות, את החובות והמשכנתאות, את האחריות ההורית וזמני השהות, את קבלת ההחלטות לגבי הילדים, את מזונות הילדים ואת סידור הגט. מגישים אותו לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. בדיון, שמתקיים בדלתיים סגורות, הערכאה מוודאת שההסכם נחתם מרצון חופשי ושהצדדים מבינים אותו, ובוחנת במיוחד את הסעיפים שנוגעים לילדים. אחרי האישור יש להסכם תוקף של פסק דין. אם ההסכם אושר בבית המשפט לענייני משפחה, מגישים אותו אחר כך לבית הדין הרבני לצורך הגט.

שלב 5: סידור הגט

לפי כל זכות, בית הדין הרבני מסדר גט בהסכמה כשיש הסכם גירושין מאושר וכשבני הזוג לא גרים תחת קורת גג אחת. מגיעים עם תעודות זהות וספח, תמונות פספורט, כתובה ותעודת נישואין, ובדרך כלל גם עם עדים שמכירים את בני הזוג. בסוף מקבלים תעודת גירושין, שאיתה מעדכנים את מרשם האוכלוסין. כמה זמן זה לוקח בפועל פירטנו במאמר על גט בהסכמה.

שלב 6: כשאין הסכמה, מגישים תביעות

כשהליך יישוב הסכסוך לא הסתיים בהסכמה, עוברים לתביעות:

• תביעת גירושין בבית הדין הרבני מוגשת, לפי כל זכות, לבית הדין שבתחום שיפוטו נמצא מקום המגורים המשותף של בני הזוג, או מקום המגורים המשותף האחרון שלהם בחצי השנה שלפני הפרידה. בכתב התביעה מפרטים את הרקע לנישואין ולפרידה, ילדים משותפים, הליכי גישור או טיפול שהיו, תלונות במשטרה אם הוגשו, את הסעד המבוקש ואת עילת הגירושין לפי ההלכה. כל זכות מביא דוגמאות לעילות כמו אלימות פיזית ומילולית, בגידה וסירוב לקיים יחסי אישות.
• תביעות בבית המשפט לענייני משפחה מוגשות לבית המשפט שבתחום שיפוטו נמצא מקום המגורים המשותף או האחרון של הצדדים, בכתב תביעה נפרד לכל נושא: רכוש, מזונות ילדים, זמני שהות ומזונות אישה.

הדיונים בשתי הערכאות מתקיימים בדלתיים סגורות.

שלב 7: ערעור

על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה מערערים לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים. על פסק דין של בית הדין הרבני האזורי מערערים לבית הדין הרבני הגדול בתוך 30 ימים.

אחרי הגט

הגט מסיים את הנישואין, אבל לא תמיד את ההליך. לפי כל זכות, אפשר לקבוע בהסכם הגירושין שמחלוקות מסוימות יוכרעו אחרי הגירושין, ולכן חשוב לדעת מה עוד פתוח. עוד כמה דברים שכדאי להכיר:

• את תעודת הגירושין מציגים כדי לעדכן את המצב האישי במרשם האוכלוסין.
• בית הדין מודיע לבני הזוג על ההגבלות ההלכתיות שחלות עליהם. לפי כל זכות, בין היתר נאסר עליהם להתייחד, ואישה לא אמורה להינשא בשלושת החודשים הראשונים בלי היתר של בית הדין.
• אם ההסכם כולל העברת זכויות בדירה, לפי כל זכות העברה כזו במסגרת הסכם שקיבל תוקף של פסק דין אינה אירוע מס, אבל להחלטה יכולות להיות השלכות מס במכירה עתידית.

גירושין עם ילדים

כשיש ילדים, השאלות המרכזיות הן אחריות הורית, זמני שהות ומזונות. כמה עקרונות שכדאי להכיר מההתחלה:

• הסדרי זמני שהות אפשר לשנות בכל עת כשהנסיבות וטובת הילד מחייבות זאת, גם אחרי שנקבעו בהסכם.
• מזונות ילדים אפשר לשנות כשחל שינוי נסיבות מהותי שלא היה צפוי במועד ההסכם.
• יחידות הסיוע מקיימות סדנאות מידע חינמיות להורים בהליכי פרידה.
• כשעובד יחידת הסיוע חושש לפגיעה בילד, הוא רשאי להמליץ לבית המשפט לנקוט צעדים, כמו תסקיר של עובד סוציאלי או מינוי אפוטרופוס לדין לילד.

הצד הכלכלי של הגירושין

אצל בני זוג שנישאו אחרי 1974 ולא חתמו על הסכם ממון חל הסדר איזון משאבים: כל צד זכאי למחצית משווי הנכסים, אחרי ניכוי חובות, למעט נכסים מלפני הנישואין, ירושות ומתנות. בתנאים מסוימים אפשר לבצע את האיזון עוד לפני הגט, למשל כשעברה שנה מפתיחת ההליכים. הפירוט המלא נמצא במדריך על חלוקת רכוש בגירושין.

טעויות נפוצות בהליך גירושין

1. לפנות לייעוץ רק אחרי שכבר נחתם או הוגש משהו. הרבה החלטות בגירושין קשה לתקן בדיעבד: על מה חתמתם, לאיזו ערכאה הגשתם ובאיזה סדר. פגישה אחת לפני הצעד הראשון יכולה לחסוך הרבה.
2. להגיש בלי להבין את מרוץ הסמכויות. מי שמגיש ראשון בקשה ליישוב סכסוך מקבל את הזכות לבחור ערכאה, וההחלטה הזו משפיעה על כל הנושאים הנלווים.
3. לחתום על הסכם עמום כדי לסיים מהר. הסכם שאושר הוא פסק דין. סעיפי רכוש כמעט לא נפתחים, ופרשנות לא ברורה מולידה סכסוכים חדשים.
4. להסתיר מידע או להעביר נכסים. החוק מאפשר לבית המשפט להתייחס לנכס שהוברח כאילו הוא עדיין של מי שהבריח, ולהורות על אמצעים לשמירת זכויות. הסתרת נכס מהותי היא גם אחת העילות לביטול הסכם גירושין.
5. להכניס את הילדים למאבק. ההחלטות לגבי הילדים נבחנות לפי טובתם, ואנשי המקצוע שמעורבים בתיק מתרשמים גם מההתנהלות של ההורים.
6. לא להגיע לפגישות המהו"ת. ההזמנה היא כמו הזמנה לדיון. לפי כל זכות, צד שלא התייצב עלול לשלם הוצאות, ובקשה שהגיש עלולה להימחק.
7. לוותר מהר על זכויות. פנסיה, קרן השתלמות ופיצויי פרישה הם חלק מהרכוש שמתחלק. ויתור עליהם בלי חישוב עלול לעלות ביוקר.
8. להשתמש בהליכים כנשק. בקשה לצו הגנה שבית המשפט קבע שהיא קנטרנית עלולה לחייב את המבקש בהוצאות ובפיצוי.
9. להסתמך על עצות של חברים. הדין שחל, הערכאה והנכסים שונים מתיק לתיק, ומה שהתאים למישהו אחר לא בהכרח מתאים לכם.

שאלות נפוצות על הליך גירושין

כמה זמן נמשך הליך גירושין?

אין מספר קבוע. בגירושין בהסכמה, הזמן תלוי בעיקר במועד הדיון לאישור ההסכם ובמועד שבית הדין קובע לסידור הגט. כשיש מחלוקות, החוק קובע את המסגרת של השלב הראשון: פגישות המהו"ת מתקיימות בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה ליישוב סכסוך, עם אפשרות הארכה ב-15 ימים. משך התביעות עצמן תלוי במספר הנושאים ובמורכבות שלהם.

אפשר להתגרש בבית המשפט לענייני משפחה?

בני זוג יהודים לא. הגט מסודר רק בבית הדין הרבני, ובית המשפט לענייני משפחה דן בנושאים הנלווים. בני זוג מדתות שונות, בני זוג שאחד מהם לא משתייך לעדה דתית ובני זוג מאותו מין פונים לבית המשפט לענייני משפחה.

חייבים להגיש בקשה ליישוב סכסוך גם כשמסכימים על הכול?

לא. תביעת גירושין שמוגשת בהסכמת הצדדים ובקשה לאישור הסכם אינן חייבות בהליך הזה. הוא חל כשיש מחלוקת שאמורה להגיע לתביעה.

האם חייבים עורך דין בהליך גירושין?

לא. לפי כל זכות, בהליך לאישור הסכם גירושין אין חובה להיות מיוצגים, ובבית הדין הרבני אפשר להיות מיוצגים גם על ידי טוען רבני. עם זאת, ההחלטות בשלב ההסכם קובעות את המצב הכלכלי והמשפחתי לשנים, ולכן כדאי שכל צד יבין היטב על מה הוא חותם.

נישאנו בנישואים אזרחיים בחו"ל. איפה מתגרשים?

לפי כל זכות, בני זוג יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל מתגרשים בישראל בבית הדין הרבני. אם החוק במדינה שבה נישאו מאפשר להם להתגרש שם, הם יכולים להסדיר שם את הגירושין ולרשום אותם בישראל.

אפשר לשנות הסכם גירושין אחרי שאושר?

בהסכמת שני הצדדים כן, בבקשה לערכאה שאישרה אותו. בלי הסכמה, מזונות ילדים וזמני שהות ניתנים לשינוי כשהנסיבות משתנות, וסעיפי רכוש נפתחים רק במקרים חריגים. הרחבנו על כך במאמר על פתיחת הסכם גירושין.

אפשר לבצע איזון משאבים לפני הגט?

כן, בתנאים שבחוק: כשעברה שנה מפתיחת הליך גירושין או תביעה רכושית, או כשבני הזוג חיים בנפרד תשעה חודשים לפחות מתוך שנה. במקרים של אלימות בית המשפט רשאי לקצר את התקופות האלה.

אם אתם בתחילת הדרך, או כבר בתוך הליך ורוצים לבדוק את הצעד הבא, אפשר ליצור קשר לשיחה. על התחומים שבהם המשרד מלווה משפחות אפשר לקרוא בעמוד עורך דין דיני משפחה.