עו״ד שחר שוורץ · עורך דין הגנת הפרטיות · רעננה
הליכים מול הרגולטור

ייצוג מול הרשות להגנת הפרטיות

קיבלתם מכתב, דרישת מידע או הודעה על ביקורת מהרשות להגנת הפרטיות? אני מלווה עסקים בשלב הפיקוח, בבירור מנהלי ובהליך להטלת עיצום כספי.

בקצרה

הרשות להגנת הפרטיות היא הרגולטור לפי חוק הגנת הפרטיות. מאז תיקון 13 היא יכולה לפתוח בפיקוח גם בלי חשד, לפתוח בבירור מנהלי כשיש יסוד סביר להניח שבוצעה הפרה, ולהטיל עיצומים כספיים. לפני שהיא מטילה עיצום, היא שולחת הודעה על כוונת חיוב, ולעסק יש 45 ימים לטעון את טענותיו.

פיקוח ובירור מנהלי: שני הליכים שונים

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מבחין בין שני הליכים מנהליים. כדאי לדעת באיזה מהם אתם נמצאים, כי זה אומר לכם מה הרשות חושבת על העסק כבר בשלב הראשון:

  • פיקוח: אפשר לפתוח בו גם כשאין חשד להפרה, למשל בביקורת שגרתית. מפקח רשאי לדרוש ידיעות ומסמכים, לבקש עותק מחומר מחשב ולהיכנס למקום שיש יסוד סביר להניח שמתנהל בו מאגר מידע. כניסה למקום מגורים דורשת צו של בית משפט.
  • בירור מנהלי: נפתח כשיש יסוד סביר להניח שבוצעה הפרה שאפשר להטיל בגללה עיצום כספי או להורות על הפסקתה. למפקח יש את כל סמכויות הפיקוח, ובנוסף הוא יכול לבקש מבית המשפט צו חיפוש ותפיסה או צו חדירה לחומר מחשב.

ביקורת של הרשות להגנת הפרטיות: מה כדאי שיהיה מוכן

לצד ההליכים המנהליים יש לרשות גם סמכויות של חקירה פלילית. איך מחליטים לאיזה מסלול תיק ילך, מוסבר בעמוד על נוהל ניתוב בין חקירה פלילית לבין בירור מנהלי.

הטעיה של הרשות באמצעות פרטים לא נכונים במענה לדרישה של מפקח היא עבירה שעונשה שנתיים מאסר. גם הפרעה למפקח במילוי תפקידו היא עבירה. לכן תשובה לרשות צריכה להיות מדויקת, ולא מהירה בכל מחיר.

דרישת מידע מהרשות להגנת הפרטיות יכולה לכלול שאלות, בקשה למסמכים או בקשה לעותק מחומר מחשב. קל הרבה יותר לעבור ביקורת של הרשות להגנת הפרטיות כשהמסמכים האלה כבר קיימים ומעודכנים:

  • מדיניות פרטיות והודעות יידוע לפי סעיף 11 לחוק.
  • מסמך הגדרות מאגר ונוהל אבטחת מידע לפי תקנות אבטחת מידע.
  • הסכמים עם ספקים שמקבלים גישה למידע.
  • תיעוד של אירועי אבטחה ושל הטיפול בהם.
  • פרטי הממונה על הגנת הפרטיות, אם חלה עליכם חובה למנות.

עיצומים כספיים: כמה זה יכול לעלות

הרשות מוסמכת להטיל עיצומים על הפרות של החוק, של תקנות אבטחת מידע ושל התקנות על מידע שהועבר מהאזור הכלכלי האירופי. על הפרה נמשכת מתווסף, אחרי דרישת תשלום, חלק המאה מהעיצום לכל יום. על הפרה חוזרת בתוך שנתיים מתווסף סכום השווה לעיצום. מנגד, לעסקים קטנים ולעסקים זעירים נקבעו תקרות, ובכל מקרה העיצום הכולל לא יעלה על 5% מהמחזור השנתי. כמה דוגמאות מהמדריך של הרשות:

  • אי-רישום של מאגר שחייב ברישום, או אי-מסירת הודעה על מאגר שחייב בהודעה: 150,000 ש״ח, וכפול במאגר עם יותר ממיליון נושאי מידע.
  • איסוף מידע מאדם מסוים בלי ההודעה שסעיף 11 דורש: 50 ש״ח לכל אדם (100 ש״ח במידע בעל רגישות מיוחדת), ולא פחות מ-30,000 ש״ח להפרה. לפי הדוגמה במדריך, פנייה ל-5,000 איש לגבי מידע רגיש בלי הודעה: 500,000 ש״ח.
  • אי-דיווח לרשות על אירוע אבטחה חמור: 80,000 ש״ח במאגר ברמת אבטחה בינונית ו-320,000 ש״ח ברמה גבוהה. במאגר עם יותר ממיליון נושאי מידע הסכומים מוכפלים.
  • אי-מתן זכות עיון במידע: 15,000 ש״ח.

העיצום הראשון: קופת חולים מאוחדת

ביולי 2026 הטילה הרשות את העיצום הראשון לפי תיקון 13: 256,000 ש״ח על קופת חולים מאוחדת, אחרי הפחתות. ההפרה הייתה איחור בדיווח לרשות על אירוע אבטחה חמור. הליקוי נודע לקופה בנובמבר 2025, והדיווח הוגש רק בינואר 2026.

המשמעות לעסקים קטנים יותר: תקנות אבטחת מידע מחייבות להודיע על אירוע אבטחה חמור באופן מיידי. מי שמחכה עד שכל הפרטים יתבררו, מסתכן בעיצום על האיחור עצמו.

עיצום הוא גם עניין של מוניטין. לפי החוק, הרשות מפרסמת באתר שלה את דבר העיצום, את מהות ההפרה ואת הסכום. כשהמפר הוא תאגיד, מתפרסם גם שמו, ובדרך כלל הפרסום נשאר ארבע שנים.

עסק שמתכנן מהלך חדש, למשל מערכת חדשה שאוספת מידע רגיש, יכול לבקש מהרשות חוות דעת מקדמית לפני שהוא מתחיל, במקום לגלות את עמדתה בבירור מנהלי.

לפני העיצום: הודעה על כוונת חיוב וזכות טיעון

הרשות לא מטילה עיצום בהפתעה. כשיש לה יסוד סביר להניח שבוצעה הפרה והיא מתכוונת להטיל עיצום, היא שולחת הודעה בכתב על כוונת חיוב (סעיף 23כז לחוק). מרגע המסירה יש לעסק 45 ימים לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, גם לגבי עצם העיצום וגם לגבי הסכום (סעיף 23כח). ראש הרשות רשאי להאריך את התקופה מטעמים מיוחדים.

עסק שלא טוען בזמן מפסיד את השלב הזה, וההודעה נחשבת לדרישת תשלום. על דרישת תשלום אפשר לערער לבית משפט השלום בתוך 45 ימים. הגשת הערעור לא מעכבת את התשלום, אלא אם ראש הרשות הסכים או שבית המשפט הורה כך.

יש גם מסלולים אחרים. לפני הוראה להפסקת הפרה הרשות צריכה לתת לעסק הזדמנות להשמיע את טענותיו. בנסיבות ששר המשפטים קבע, היא יכולה לתת התראה מנהלית במקום עיצום, ועל התראה כזו אפשר לבקש ביטול בתוך 45 ימים.

בשלב הטיעון אפשר לבקש גם הפחתה. המדריך של הרשות מונה נסיבות להפחתה, עד 70% בסך הכול, ובהן:

  • לא הוטל על העסק עיצום על אותה הפרה בחמש השנים שקדמו לה: 20%. אם לא הוטל בשלוש השנים שקדמו לה: 10%.
  • העסק הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לרשות: 30%.
  • העסק נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעת הרשות: 20%.
  • העסק שילם פיצוי, או שנפסק נגדו פיצוי, על אותן הפרות: עד 30%.

48 השעות הראשונות אחרי מכתב מהרשות

ייצוג מול הרשות להגנת הפרטיות מתחיל עוד לפני התשובה הראשונה. זה סדר הפעולות שאני עובר עליו עם עסק שפונה אליי ביומיים הראשונים:

  • לזהות את סוג ההליך: פיקוח, בירור מנהלי, הודעה על כוונת חיוב או זימון לחקירה. לכל אחד מהם כללים ומועדים משלו. זימון לחקירה פלילית הוא עניין נפרד, ואליו לא הולכים בלי ייעוץ משפטי.
  • לרשום את המועד ולבדוק מה בדיוק התבקש. אם המועד לא מאפשר תשובה מסודרת, מבקשים ארכה בכתב ומנמקים.
  • לשמור על החומר. לא מוחקים, לא משנים ולא מסדרים בדיעבד מסמכים או קובצי לוג.
  • לאסוף את מה שקיים: מדיניות פרטיות, מסמך הגדרות מאגר, נוהל אבטחה, הסכמי ספקים ותיעוד אירועים.
  • לקבוע איש קשר אחד שמרכז את התקשורת עם הרשות. אם יש ממונה על הגנת הפרטיות, הוא צריך להיות מעורב. אם אין, זה זמן טוב לבדוק אם אתם צריכים שירותי DPO.
  • לבדוק אם יש אירוע אבטחה שעדיין לא דווח. אם יש, הדיווח לא מחכה לתשובה על המכתב.
  • רק אחרי כל אלה מנסחים תשובה שעונה על מה שנשאל, מצרפים את המסמכים הנכונים ולא מוסיפים הודאות שלא התבקשו.
שאלות נפוצות

שאלות ותשובות

מה ההבדל בין פיקוח לבירור מנהלי?

פיקוח יכול להיפתח גם בלי חשד, למשל בביקורת שגרתית. בירור מנהלי נפתח כשיש יסוד סביר להניח שבוצעה הפרה שאפשר להטיל בגללה עיצום כספי. בבירור מנהלי המפקח יכול גם לבקש מבית המשפט צו חיפוש ותפיסה או צו חדירה לחומר מחשב.

מפקח מוסמך לדרוש ידיעות ומסמכים, והטעיה של הרשות בתשובה היא עבירה. לכן לא מתעלמים מהדרישה וגם לא עונים בחופזה. בודקים מה התבקש, אוספים את החומר ועונים במועד, או מבקשים ארכה מנומקת.

45 ימים ממסירת ההודעה על כוונת חיוב, בכתב או בעל פה. ראש הרשות רשאי להאריך את התקופה מטעמים מיוחדים. מי שלא טוען בזמן, ההודעה אליו נחשבת לדרישת תשלום.

לפי סעיף 23מו לחוק, הרשות מפרסמת באתר שלה את דבר העיצום, מהות ההפרה והסכום, וכשהמפר הוא תאגיד גם את שמו. בהפרה קלת ערך היא לא מפרסמת את שם התאגיד, אלא אם הפרסום נחוץ לאזהרת הציבור.

כן, לבית משפט השלום, בתוך 45 ימים. הגשת הערעור לא מעכבת את התשלום, אלא אם ראש הרשות הסכים לכך או שבית המשפט הורה כך.

קיבלתם פנייה מהרשות להגנת הפרטיות?

שלחו לי את המכתב או התקשרו לנייד 050-582-5872. נבדוק יחד מה התבקש, מה המועד ומה הצעד הבא. טלפון במשרד: 09-766-8569.